"וְהָעֹלָה עַל-רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן. חַי-אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה' אִם-לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם" (כ', לב-לג)
ספרי במדבר פרשת שלח פיסקא קטו:
׳אני ה׳ אלהיכם׳ עוד למה נאמר, והלא כבר נאמר ׳אני ה׳ אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׳ ומה תלמוד לומר ׳אני ה׳ אלהיכם׳ עוד, כדי שלא יהו ישראל אומרים מפני מה צונו המקום, לא שנעשה וניטול שכר? לא עושים ולא נוטלים שכר!
כענין שאמרו ישראל ליחזקאל שנאמר ׳יצאו אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני׳ (יחזקאל כ׳,א)
אמרו לו: יחזקאל, עבד שמכרו רבו לא יצא מרשותו?
אמר להם: הין!
אמרו לו: הואיל ומכרנו המקום לאומות העולם יצאנו מרשותו.
אמר להם: הרי עבד שמכרו רבו על מנת לחזור שמא יצא חוץ לרשותו? ׳והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים אשר סביבותינו וכמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן חי אני נאם ה׳ אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם׳ (יחזקאל כ׳,לב-לג), ביד חזקה זו הדבר, כמה שנאמר הנה יד ה׳ הויה במקנך אשר בשדה, ובזרוע נטויה זו החרב כמה שנאמר ׳וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם׳, ובחימה שפוכה זו רעב.
אחר שאני מביא עליכם שלש פורעניות הללו זו אחר זו ואחר כך אמלוך עליכם על כרחכם, לכך נאמר ׳עוד אני ה׳ אלהיכם׳.