עפים עם הרוח

א. מראה המגילה העפה (א-ד): 'וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה. וַיּאֹמֶר אֵלַי מָה אַתָּה ראֶֹה'.

1. אילו פרטים הקשורים למגילה רואה זכריה, ומהי משמעותם הסמלית? היזכרו בנבואה על בית ה' בסוף פרק ד' (ח-י) וראו את דברי המדרש (ויקרא רבה ו): 'לא תהא קלה בעיניך שבועת שוא. זכריה ראה אותה... אמר ר' אייבו אפילו עורו של פיל ועורו של גמל אינה במידה הזאת ואתה אומר כך? אלא 'זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ' מהיכן יצאת? מפיתחו של היכל, כמו ששנינו פתחו של היכל גובהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות'.

2. מה הוא לא רואה? השוו לנבואת יחזקאל ב',ט-י וראו את דברי הרד"ק: 'והנביא ראה המגלה ולא ראה הכתוב בה כמו יחזקאל עד שאמר לו המלאך, כי כח הנבואה היתה הולכת ודלה. לפיכך היו מראות זכריה סתומות ובחגי זכריה ומלאכי פסקה הנבואה'.

ב. מראה האיפה (ה-יא): מיד לאחר הופעת המגילה העפה, מתגלה לעיני זכריה עצם נוסף היוצא בכל הארץ ומתעופף באויר – 'איפה' (ה-ו).

1. מה עשויה להיות משמעותה הסמלית של האיפה? ראו דברים כ"ה,יג-טז. עמוס ח', ד-ח. ועמדו על הזיקה למראה הקודם. היעזרו גם בדברי רש"י: 'ויאמר זאת עינם בכל הארץ - ולאחר שראיתיה אמר זאת היא מדה שלקו בה אותם שעיניהם בכל הארץ לגזול ולעשוק להקטין איפה ולהגדיל שקל ונמדד להם סאה בסאה'.

2. בשלב השני (ז-ח) מתגלים לזכריה שני עצמים נוספים – אשה וככר עופרת, ולנגד עיניו מתחולל אירוע דרמטי: האשה מושלכת אל האיפה, וככר העופרת מושלכת אל פי האיפה וכולאת אותה בתוכה. רש"י: 'ויאמר זאת הרשעה - האשה זאת שאתה רואה בתוך האיפה היא מדת דרך הרשעה אשר ינהגו בה הרשעים והנה עתה נתונים בתוכה ללקות בתוך הסאה עצמה שמדדו בה מדה במדה'.

3. בשלב השלישי (ט-יא) יוצאות שתי נשים ונושאות את האיפה לארץ שנער, לבנות לה מכון ובסיס קבוע שם. שתי נשים סמליות נזכרות גם בנבואת הפורענות והתוכחה של יחזקאל (כ"ג,א-ד): מה 'מוציאות' שתי הנשים ממקום למקום ומהו כיוון תנועתן בשתי הנבואות? נסו לבאר את משמעות נבואת זכריה לאור נבואת יחזקאל.

4. המלאך משתמש כאן באופן יוצא דופן בשמה הקדום (והנדיר) של בבל. בארו את משמעותה הסמלית של שנער בנבואה בעזרת האזכור הראשון (וכמעט היחיד) שלה בסיפור המגדל בבראשית י"א, בייחוד פסוקים א-ד.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"