מבנה מגילת אסתר

"בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל" (תהילים ז', ט"ז)

לקראת סיום המגילה מתאר הכתוב את המהפך אשר חל בה: "ביום אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" (ט',א'). נראה, כי רעיון זה בא לידי ביטוי גם במבנה הספרותי המתהפך של סיפור המגילה (כפי שעולה בתרשים הסמוך) . במחצית הראשונה של הסיפור (1 – 6) המן עלה לגדולה והוביל את המלך לעשות כרצונו: גזירת שמד על היהודים. מחצית זו מסתיימת בהצעת קרובי המן לתלות את מרדכי: "ובא עם המלך אל המשתה שמח" (ה', ד').

בניגוד סמטרי לכך, במחצית השניה של הסיפור (8 – 13) קרנם של אסתר ומרדכי עולה, המן עצמו נתלה על העץ שהכין למרדכי, וגזרותיו מתבטלות. מחצית זו פותחת שוב בדברי קרובי המן: "אם מזרע היהודים מרדכי אשר  החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו" (ו', י"ג).
המהפך עצמו מתרחש "בלילה ההוא" (7), עת נודדת שנתו של המלך. בגמרא פרשו זאת: "אמר רבי תנחום: נדדה שנת מלכו של עולם"(מגילה ט"ו ע"ב). בסיומו של לילה זה מצווה המלך את המן להרכיב את מרדכי על סוס ברחוב העיר. תמונה זו מסמלת את המהפך, עת המן מרכיב את מרדכי על סוס, ולא תולה אותו על עץ, כאשר תכנן.

המקום, בו המבנה המתהפך בולט ביותר הוא ההשוואה הניגודית בין אגרות המן לאגרות מרדכי.

ראוי לציין, כי מסגרת הסיפור (1;15) מתמקדת דווקא באחשוורוש, המלך הפרסי.

דבר זה מדגיש את הסתתרותו של הנס שארע: לכאורה אחשוורוש – מלך בשר ודם – מולך ושולט על המתרחש בממלכתו, אולם מבעד למאורעות, ניכרת יד ההשגחה, שאף מעלימה שינה מעיני המלך בליל המהפך.

לצפיה בשיעור על מבנה המגילה