אחיות לחטא

פרק כ"ג סוקר את תולדות עם ישראל החל מגלות מצרים ועד ימי הנביא, בדומה לסקירה ההיסטורית בפרקים ט"ז, כ׳. סקירה זו מבוססת על משל המתאר שתי אחיות - אהלה ואהליבה, המייצגות את ישראל ויהודה. הקשר הקדום והשלילי עם מצרים חוזר לאורך הפרק, יחד עם קשרים מדיניים והשפעה אלילית מעמים זרים נוספים. הפרק פותח בהקדמה המתארת את שתי הנשים בנעוריהן במצרים (א-ד), אחר כך עובר לתיאור זנות ישראל עם אשור וענשה (ה-י), ולתיאור זנות יהודה עם אשור ובבל (יא-כא) ועונשה העתידי (כב-לה). בחלקו האחרון של הפרק (לו-מט) מסכם הנביא את תועבותיהן במקדש, זנותן ועונשן. תיאורי החטא והפורענות המופיעים בפרק הם מן הקשים ביותר בספר.

א. המשל פותח בהצגת שתי הנשים בנות אם אחת, המסמלות את ישראל ויהודה. הנביא מכנה את האחת אהלה ואת השניה אהליבה. מה משמעותם הסמלית של השמות? שימו לב לסמיכות בין שמותיהן לבין ערי הבירה שלהן בסוף פסוק ד, העזרו בדברי רש"י: ׳ושמותן - הראשונים שומרון היא שאני מכנה אהלה שנעשית אהל מתחילה לעגלי ירבעם ובית הבעל לאחאב ואף על פי ששומרון לא נבנתה אלא בימי עמרי קורא את מלכי ישראל על שמה שמשנבנית נעשית ראש. אהליבה - על שם שאהלי היה בה ומקדשי׳.

ב. החטא הראשון שנזכר בפרק הוא מעשי הזנות במצרים ׳בנעוריהן׳ (ג).

1) חטאי ישראל במצרים נזכרו גם בסקירה ההיסטורית לעיל כ׳,ח. מה מסמלת זנות זו? רד"ק: ׳ותזנינה - כבר פירשנו כי כל לשון זנות הבא בכנסת ישראל הוא עבודה זרה, ואף על פי שהמליצה היא במשפטי הזנות כדרך התשמיש הכל הוא לענין המליצה לפי שדמה אותה לזונה אבל המשל הוא על כל מיני עבודה זרה... שלימדום דרכי תועבותיהן׳. עמדו על המשמעות הנוספת של משל חטא הזנות בפרק.

2) חטאי הזנות במצרים תופסים מקום מרכזי במהלך הפרק: ראו פסוקים ח, יט, כא. מה תפקידה של מצרים בעיצוב אישיותן של אהלה ואהליבמה? העזרו בדברי רש"י לפסוק ח: ׳כי  אותה שכבו - ומאז וישפכו תזנותם עליה תאות זנונים נכנס בה מימי נעוריה׳.

ג. ׳וַתֵּרֶא אֲחוֹתָהּ אָהֳלִיבָה וַתַּשְׁחֵת עַגְבָתָהּ מִמֶּנָּה׳ (יא) במה חמור יותר חטאה של אהליבה מזה של אהלה? בחנו את כמות המאהבים (יב,יד) ואת דרך ההתקשרות (יד-טז). נבואה מקבילה לנבואת יחזקאל על אהלה ואהליבה מופיעה בירמיהו ג׳,ו-יא. במה חמור חטאה של ממלכת יהודה לפי נבואה זו?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"