"וַאֲחִיתֹפֶל יוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ  וְחוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעַ הַמֶּלֶךְ" (דברי הימים א כ"ז, לג)

 

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור נה 

אמר ר' יהודה בר יצחק:

לא היה לדוד אוהב יותר מאחיתופל,

והיה בעל מקטרגין שלו,

והוא היה יועצו כל העצות,

שנאמר: "ואחיתופל יועץ למלך" (כ"ז, לג), כיון ששמע דוד שאחיתופל בקושרים עם אבשלום, אמר דוד סכל נא את עצת אחיתופל (שמואל ב ט"ו, לא)

אמר ר' נחמן: לא נתיירא דוד מאדם אלא מאחיתופל,

הוי "האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי הקשיבה לי וענני" (תהילים נ"ה, ב), למה? "מקול אויב מפני עקת רשע" (שם, ד),

אמר לו הקדוש ברוך הוא: לא אתה אמרת "אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי"? (תהלים כ"ז, ג),

אמר לפניו רבונו של עולם תן לי מאותן "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" (תהלים י"ח, לח),

וכן אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: אין זה מאותן, שהן מאומות העולם, אבל זה כיוצא בו הוא, וכן הוא אומר "כי לא אויב יחרפני ואשא" (תהלים נ"ה, יג), גברא רבא הוא, דכתיב "ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי" (תהלים נ"ה, יד), מהו כערכי?

 אמר ר' יהושע בן לוי: כסדרי, שהוא מסדר את ההלכות,

אלופי שהיה רבי ומלמדי תורה, דכתיב "אשר יחדו נמתיק סוד"...

כיון שגמר תפלתו, וכן הוא אומר "ודוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים והנה חושי הארכי לקראתו" (שמואל ב ט"ו, לב),

... ויאמר לו דוד: לך שלח לי הקדוש ברוך הוא, אין אדם מפיר עצתו של אחיתופל אלא אתה,

מתיירא היה מעצתו שהיתה גדולה,

ומה גדולה, שכן הוא אומר "ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלהים" (שמואל ב ט"ז כג),

אמר דוד: רבונו של עולם, לך אני קורא, שנאמר "אני אל אלהים אקרא וה' יושיעני" (תהילים נ"ה, יז).

 

 

מדרש תהילים - מדרש אגדה לספר תהילים הדורש את מזמורי תהילים לפי סדרם. חלק מהמדרש נערך ככל הנראה בארץ ישראל בין המאה השמינית למאה העשירית (על פרקים א-קיח) וחלק אחר שלו (פרקים קיט-קנ) נערך מאוחר יותר. ההבדל בין החלקים ניכר בכך שהדרשות בחלק שני קצרות יותר ושמות חכמים כמעט ולא נזכרים בו. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)