"חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו
חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" (כב-כג)
חסדי ה' המושפעים על בני האדם אינם נגמרים, אלא שופעים תמיד. יש מפרשים ש"חסד" הוא נאמנות לברית, ולפי זה, ה' נאמן לבריתו עם ישראל באופן נצחי.
חסדים אלה מתחדשים בכל בוקר, כפי שאומר הפסוק: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" (על פי פרוש דעת מקרא).
במדרש תהלים למזמור כ"ה, מרחיבים את משמעות הפסוק "חדשים לבקרים רבה אמונתך":
אמר ר' אלכסנדרי: בשר ודם, מפקידין בידו חדשים, ושוהין אצלו, והוא מחזירן בלויים וישנים. אבל הקב"ה, מפקידין בידו בלויין ושחוקין, והוא מחזירן חדשים. תדע לך שהוא כן, שהרי הפועל הזה עושה מלאכה כל היום, ונפשו יגעה עליו ושחוקה; וכשהוא ישן - הוא יגע ומשלים נפשו ונפקדת ביד הקב"ה, ולשחרית היא חוזרת לגופו בריאה חדשה. שנאמר 'חדשים לבקרים רבה אמונתך' (איכה ג', כג).
ר' שמעון בשם ר' סימון אומר: ממה שאתה מחדשינו לבקרים, אנו מאמינים ומכירין שאתה מחזיר לנו נשמותינו לתחיית המתים.
ר' אלכסנדרי אומר: ממה שאתה מחדש אותנו לבקרים של גלויות, אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלנו.
(ראה גם מדרש איכה רבה פרשה ג סימן ח)
לפי מדרש זה האמונה שה' עתיד להחיות מתים מבוססת על העובדה שבכל בוקר אדם מתעורר משנתו, ונשמתו שבה אליו
ובאותו אופן, האמונה בגאולה של עם ישראל לעתיד לבא מבוססת על העובדה שעם ישראל שורד בכל הגלויות ומתחדש שוב ושוב למרות הצרות.