אחזיה דבק בבעל זבוב והעריץ את המענה האלילי הזר, ואילו הנביא הישראלי שדיבר אליו בשם ה' הרגיז ודחה אותו. בניגוד לאחאב אביו, חצה אחזיה את כל הקוים ועבר אל הצד האחר, עבד את הבעל ונעשה עבדו.
אחזיה אחז במעשי הוריו, אחאב ואיזבל, ומשום כך פגעה בו נבואתם של אליהו ומיכיהו על אובדנו של בית אחאב. הוא נענש ונפל במפתיע בעד השבכה, נפגע קשות ושכב גוסס, ואף על פי כן לא הסיק את המסקנות המתבקשות, לא תלה את מחלתו בנבואת אליהו וביד ה' שהופיעה. הוא לא התעורר לעשות תשובה, אדרבה, פנה לשאול בבעל זבוב. זו היתה התגרות וכפירה עיקשת בדבר ה'.
אחזיה דבק בבעל זבוב הרחוק והתבטל בפני כהני עקרון הפלשתית. המענה האלילי הזר היה נערץ עליו, כהניו היו רצויים ואמינים, ואילו הנביא הישראלי הקרוב שדיבר אליו בשם ה' הרגיז ודחה אותו. על כן ציווה אליהו לעצור את שלוחיו ולהודיעו את גזירת מותו הנורא, פחות משנתיים למלוכתו ובלא בן יורש.
שלוחי אחזיה התרשמו כל כך מהופעתו של איש האלוקים, עד שלמרות שלא הכירוהו ולא ידעו אפילו את שמו חזרו באמצע הדרך ומסרו לאחזיה את דברו. דווקא אחזיה שהכיר את אליהו לא התרשם, ניסה להילחם בנביא ובכך לבטל את דבר ה' שבפיו.
אחזיה שלח שר חמישים עם גדודו כדי להביא את אליהו, כנראה כדי לדונו ולהענישו. אחזיה לא נבהל גם לאחר שנשרפו שר הגדוד וחמישיו, ושלח גדוד נוסף. גם אנשי הגדוד הזה דיברו עם אליהו עזות, ובכך ביטאו את רוח הפקודות שניתנו להם. אחזיה זילזל בנבואה והבליט את כוחו הצבאי, הוא ניסה להראות את עליונותו על הנביא ואת יכולתו לצוות ולפקד עליו.
מרד אחזיה בדבר ה' חמור מבחינה מסוימת אף יותר מזה של אביו אחאב. בחסות אחאב נרדפו הנביאים, והוא יצא נגד אליהו באופן בוטה וקרא לו "עוכר ישראל", אבל מעולם לא הכחיש את כוח הנבואה שבפיו. הוא פסח על שתי הסעיפים, אבל גם ידע לעשות תשובה בעקבות תוכחת הנביא וגזירתו. אחזיה, לעומתו, חצה את הקווים ועבר אל הצד האחר, עבד את הבעל ונעשה עבדו.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'מקדש מלך - עיונים בספר מלכים', בהוצאת מדרשת הגולן