ספר ויקרא - ספר הקדושה

ספר ויקרא פותח עם מעשה הקורבנות. ברם, מעל ומעבר לנושא זה הפותח את הספר, מוקדש הספר כולו לדברי משה שנאמרו מפי הגבורה באותם ימים מועטים שבהם חנו ישראל סביבות משכן העדות מראש חודש ניסן ועד כ' באייר, לפני צאתם למסע הנדודים לארץ ישראל, המתועד בהרחבה בספר במדבר. מה ייחודו של ספר ויקרא, שאין בו "עלילות גבורה ושלל קרבות" כבשאר התורה, ומה המסר הצפון בו? דומה שאת ייחודו של ספר זה ניתן להגדיר במילה אחת יקרה מפז: ספר ויקרא הוא "ספר הקדושה". המסר שבו בא לידי ביטוי בתביעה הנוקבת הניצבת בלבו של הספר (י"ט, ב): "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".

וקדושה זו על כל היבטיה נפרשת לפנינו בספר ויקרא. היא נפתחת ובאה לידי ביטוי במעשה הקורבנות. ודווקא בנדון זה מבהירה התורה כי העולים בקודש, אל להם להיסחף אחר תשוקתם לקרבת ה' ולפרוץ גדרים. בהמשך באים הלכות מאכלות המותרים והאסורים שקבעו את אופיו של הבית היהודי. מכאן עוברת התורה בפרשות תזריע-מצורע לדיני טומאה וטהרה. על רקע פרשיות אלו, באה גם פרשת העריות ובסיומה האזהרה (י"ח,כח): "וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם".

בחלקו השני של הספר באה הקדושה לידי ביטוי בפרשת אמור הן בקדושת הכהנים המתעלים מעל חזיון המוות, הן בפרשת המועדות המאירה את קדושת הזמן, והן בקדושת הארץ המתגלה בשמיטה וביובל.

אך אם היינו סבורים שבכך מתמצים ענייני הקדושה שבספר ויקרא, הנה באה פרשת קדושים שבלב הספר, ללמדנו שקדושה זו מקיפה את כל תחומי החיים ובמרכזם הציוויים המוסריים המגיעים לרום הפסגה בתביעה (י"ט, יח): "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'". הקדושה הנתבעת אפוא בספר ויקרא אינה נוגעת רק בקדושי עליון, אלא היא "קדושה אנושית-מוסרית" החובקת את החיים כולם, מרום שמיים ועד תחתיות ארץ.

עוד באותו עניין ראו בפוסט מאת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הסדרה 'מעט מן האור', בהוצאת ספריית בית אל בשיתוף תנועת אורות