"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה. וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר" (במדבר ל"ב, א-ב)
מפרש האברבנאל: ויבואו בני גד ובני ראובן - היה לו להקדים בני ראובן הבכור. ותדע כי המפרשים אמרו שמקנה בני גד היה מרובה על של ראובן, והיינו דכתיב ולבני גד עצום מאד רצה לומר יותר משל ראובן, ועל כן אמרו בני גד דבריהם קודם לבני ראובן הבכור לפי שהיה צערן גדול על של ראובן.
ואני אומר שאם כן הוא ודאי לא מפני צערן קפצו בראש כי אם מתוך רום לבבם קפצו לדבר בראש לפני בני ראובן הבכור, כי כך טבע העושר שנותן רום לב לבעליו ועשיר הדיוט קופץ בראש ויענה עזות לא ישוב מפני כל איש אינו חולק כבוד לבכור ולא לשום בעלי המעלה האמיתית בחושבם כי על ידי העושר הוא מתרומם.
כלי יקר - רבי שלמה אפרים מלונטשיץ. נולד בלונטשיץ שבפולניה בערך בשנת ש' (1540). רבו המובהק היה המהרש"ל. משנת שס"ד (1604) כיהן כעוזרו של המהר"ל ברבנות העיר פראג וכראש הישיבה בה, ולאחר פטירת המהר"ל בשנת שס"ט (1609) מונה לרב העיר. היה ידוע כדרשן מופלג. חיבר חיבורים רבים בענייני מוסר ויראת שמים, אך התפרסם בעיקר בזכות פירושו 'כלי יקר' על התורה. העמיד תלמידים רבים, הידועים שבהם ר' יום טוב ליפמן הלר (בעל 'תוספות יום טוב') ור' שבתי הלוי הורוביץ בן השל"ה.