התגלות המלאך ליהושע מזכירה מאוד את ההתגלות למשה בסנה. אך בולט גם ההבדל: ההתגלות למשה הייתה פתיחה להתגלות ה' אליו ולהעמדתו של משה בראש העם ואילו אצל יהושע הופעת המלאך מבשרת שהמלאך הוא שיוביל את העם.
בפתחה של מלחמת הכיבוש הופיע מלאך ה'. הופעתו הדגישה שהכיבוש אינו לאומי ואינטרסנטי אלא מלחמה לה'. שר צבא ה' נטל כביכול את הפיקוד על המלחמה, שנעשתה בכך אלוקית-ניסית, ומאבקו של העם נעשה רוחני ולא צבאי בלבד.
המפגש בין יהושע והמלאך דומה למפגשו של משה עם הסנה (שמות ג'). בשני האירועים באה ההתגלות למושיע במפתיע ונדמית לו כדבר חול – סנה בוער או איש וחרב שלופה בידו; אבל כאשר התקרב המושיע כדי לראות, הוזהר שהוא עומד על אדמת קודש. בשני המקרים הצו נאמר באותה לשון ("של נעלך/נעליך..." - טו; שמות ג', ה).
אלא שיש גם הבדלים רבים בין שני המראות. הסנה בער באש ולא אוּכל, כי הוא היה ביטוי של הגנה וחסות אלוקית בתוך הגלות, והמלאך התגלה בלבת אש בבחינת "עמו אנכי בצרה" (תהלים צ"א, טו). ואילו אצל יהושע המלאך לא הסתפק בשותפות בסבל, אלא הניף את חרבו ויצא בראש העם לכבוש את הארץ לפני ישראל.
למשה שימש המעמד כפתיחה להתגלות ה' אליו ולשליחותו אל פרעה ואילו ליהושע בְּשׂוֹרַת המעמד היתה עצם הופעת המלאך ולא נאמר לו שום דבר נוסף. ליהושע אמר המלאך "עתה באתי" (יד), שר צבא ה' בא להנהיג את העם, ואילו בסופו של מעמד הסנה נשלח משה עצמו אל פרעה. עמד על כך רמב"ן בפירושו לתורה:
"וזהו שאמר 'עתה באתי' (יהושע ה', יד)... שכל ימי משה לא היה מלאך שר צבא הולך עימהם כי משה היה ממלא מקומו... ובימי יהושע הצורך לו שיבוא אליו שר צבא ה' ללחום מלחמותם" (רמב"ן, שמות כ"ג, כ).
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עוז וענווה – עיונים ביהושע ושופטים', בהוצאת מדרשת הגולן