"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" (שמות י"ג, יט)
חז"ל (סוטה יג, א) דרשו על משה פסוק "חכם לב יקח מצוות" (משלי י', ח) שכל ישראל נתעסקו בביזה והוא נתעסק במצוות.
רצו לתרץ יתור לשון "עמו" שבא למעט עסק ביזת מצרים, כי הממון קנין שאינו דבק עמו כי לא ירד אחריו כבודו, אבל מה שהאדם מסגל מעשים טובים בעולם הזה הוא הדבר הדבק עמו בעולם הזה ובעולם הבא, לכך נאמר "ויקח משה את עצמות יוסף עמו".
ואולי לכך עסק דווקא במצוה זו עכשיו, להיות לישראל כמזכיר את יום המיתה, כי בסיבה זו לא יהיו כל כך להוטים אחר הביזה בזוכרם כי יעזוב לאחרים חילו ולא ירד אחריו כבודו.
עוד בנושא קבורת יוסף ראו את דברי מדרש לקח טוב
כלי יקר - רבי שלמה אפרים מלונטשיץ. נולד בלונטשיץ שבפולניה בערך בשנת ש' (1540). משנת שס"ד (1604) כיהן כעוזרו של המהר"ל ברבנות העיר פראג וכראש הישיבה בה, ולאחר פטירת המהר"ל בשנת שס"ט (1609) מונה לרב העיר. היה ידוע כדרשן מופלג. חיבר חיבורים רבים בענייני מוסר ויראת שמים, אך התפרסם בעיקר בזכות פירושו 'כלי יקר' על התורה. העמיד תלמידים רבים, הידועים שבהם ר' יום טוב ליפמן הלר (בעל 'תוספות יום טוב') ור' שבתי הלוי הורוביץ בן השל"ה.