דפי קהילות לומדות- ירמיהו
| <<ישעיהו | ^ | יחזקאל>> |
ירמיהו א' - ו'
בשיעור נכיר בקצרה את מבנה הספר, הרקע ההיסטורי לתקופת פעילותו של ירמיהו, וייחוסו של ירמיהו,. לאחר מכן נעמיק בעיון בפרקים הראשונים של הספר המתארים את מצבו הרוחני הקשה של העם על אף נסיונותיו של יאשיהו להחזירם בתשובה, וננסה להבין את הקושי הגדול לחולל מהפכה רוחנית.
ירמיהו ו' - י'
ירמיהו מוכיח את העם על התפיסה הדתית המעוותת הרואה את המקדש (וכן את הארון, המזבח, ועבודת הקרבנות) כבעל כח להגן על העם בכל מצב. בעקבות התפיסה הזו, החטאים והעיוותים המוסריים הלכו והתגברו, מפני שהעם לא ראה צורך לתקנם כל עוד יש מקדש שמכפר ומחפה על הכל. העם היה מקובע בתפיסה זו, עד שלא היה מסוגל עוד לשנות את צורת החשיבה. ולכן לא שמעו לנביא ואף טענו שהוא נביא שקר והתנכלו לו.
ירמיהו י"א - כ'
ירמיהו מרבה לשתף בתחושותיו, בתפילותיו ובסבלו. בשיעור נעסוק בחוויותיו האישיות של ירמיהו כנביא, ונראה מהי משמעות שיבוצן של התחושות האישיות של ירמיהו בתוך נבואותיו.
נבואות החורבן - היש סיכוי לשינוי?
ירמיהו י"ח - י"ט
בשיעור נעסוק במשל בית היוצר (בפרק י"ח ) לעומת משל בקבוק החרס (בפרק י"ט). נראה כי שני המשלים האלה ממחישים את התהליך שעובר ירמיהו עם העם: בתחילה הוא קורא להם לתשובה ומבהיר שעוד יש סיכוי לשנות את הגזירה ולמנוע חורבן, אך בשלב מסויים הוא מבהיר שאין יותר סיכוי לשינוי, והחורבן בוא יבוא. מתי וכיצד מתרחש המהפך הזה?
נבואות ירמיהו למלכי בית דוד האחרונים
ירמיהו כ"א - כ"ג
בפרקים כ"א-כ"ג ירמיהו מבקר את מלכי בית דוד האחרונים, ומאשים אותם בחורבן המגיע לעם. על פי ירמיהו, הציפייה הא-להית מבית דוד היתה לכונן מלכות על יסודות של צדק ומשפט, שתתאים לעיר הצדק - ירושלים. בניו של יאשיהו לא עמדו בציפייה הזו, הביאו על העם חורבן, ועל עצמם גזר דין של גלות עולם מירושלים.
ירמיהו כ"ג; ירמיהו כ"ז - כ"ט
נביאי השקר הולכים ומתרבים בימי ירמיהו, כנראה מכיוון שבאותה עת ישנה התרחקות בין ה' לישראל, הסתר פנים, ולכן דבר ה' אינו מצוי בבהירות. ירמיהו נאלץ להתמודד מול נביאים אלה, אשר מטעים את העם בדבריהם, וגורמים להם להאמין שהכל יהיה בסדר. כיצד ירמיהו מתמודד עם תופעה זו? כיצד ניתן להבחין בין נבואות אמת לנבואות שקר?
ירמיהו ל' - ל"ג
ירמיהו, העומד בירושלים רגע לפני החורבן, מצטווה לקבץ בספר אחד את נבואות הנחמה שניבא. כתיבת הנבואות על ספר, סייעה להעברת המסר בדבר תוקפן ואמינותן, כאשר בעקבות המצב מסביב קשה היה אפילו לנביא להאמין להן. במהלך נבואות הנחמה מתאר ירמיהו את הבניין כצומח מתוך החורבן, ומדגיש את הנצחיות של הקשר בין ה' לישראל, יחד עם ההתחדשות המצופה מתהליך החורבן שיאפשר בניה מחדש, בריאה וטובה יותר.
ירמיהו ל"ו - ל"ט
שני מלכי יהודה האחרונים, יהויקים וצדקיהו, התמודדו כל אחד בדרכו עם המציאות הקשה לקראת החורבן, ועם נבואותיו הקשות של ירמיהו. יהויקים היה מלך חזק ותקיף, שהצליח להשליט את עמדותיו, וניסה להשתיק את ירמיהו ע"י רדיפתו. צדקיהו, בניגוד ליהויקים, האמין לדברי ירמיהו, וביקש את דבר ה' מפיו, אך לא היה מספיק חזק כדי להעביר את אמונתו זו לפסים מעשיים של מדיניות המנוהלת על פי דבר ה'.
ירמיהו מ' - מ"ד
לשארית העם תחת פקידותו של גדליה היתה תקווה. ניתן היה לשקם בעזרתם את הארץ החרבה, ולבסס מחדש מלכות ישראלית. אולם, רצף של טעויות אנושיות המבוססות על עקשנות מחשבתית, מחבלות בסופו של דבר בסיכוייו של העם להשתרש מחדש בארץ. כך נרצח גדליה, והשארית יורדת למצרים ואובדת שם.
נבואות ירמיהו לגויים בסיום הספר
ירמיהו מ"ו - נ"א
ספר ירמיהו מסתיים עם קובץ נבואות פורענות לגויים, שהפרקים האחרונים בו מתארים את מפלת בבל. הסיום עם נבואות אלה מבהיר את המהלך הגדול המתרחש בתקופת ירמיהו ולאורך כל ההיסטוריה, בו ה' שולט, פועל בצדק, משלם גמול לכל עם כפי הראוי לו, ולבסוף גואל את עם ישראל.